|
כיצד ניתן לאתר נקודה
שבה עשויה להתרחש תנודה חדה במחיר נייר הערך?
לאחר שהשלמנו את
השלב הראשון באיתור נייר ערך המתאים לניתוח טכני והגדרנו את המגמה
הראשית שלו, עתה נבחן את
גרף הנייר מספר חודשים
אחורה על מנת לאתר נקודות פריצה טובה. כדי להבין טוב יותר מהי בדיוק
נקודת פריצה וכיצד יש
לפעול בה חשוב ראשית
להבין מדוע היא נוצרה.
לשם כך נחזור שוב
להנחת היסוד הבסיסית של שיטת הניתוח הטכני הגורסת כי כל תנועות הקונים והמוכרים בנייר
ערך נרשמות
בגרף עצמו. שקלול סך התנועות
של הקונים הגדולים והקטנים כאחד יוצרים מגמה תוך יומית, יומית ושבועית.
המשתתפים
שמשפיעים בצורה הגדולה ביותר על
המגמה הם גופי השקעה אשר מבצעים פעולות בסכומים גדולים שלא תמיד ניתן
לסיימן
ביום מסחר בודד אחד. נקודת פריצה
נוצרת כאשר אחד או כמה מהם מופיעים בזירת המסחר, מזרימים ביקושים
גדולים ודוחפים
את המניה צפונה.
איתור נקודת פריצה
לאחר שאיתרנו
נייר ערך מעניין להשקעה ומתאים לניתוח טכני שהמגמה הראשית שלו היא
דשדוש או עליה, עתה ניגש לאתר
נקודה שבה היה
בעבר מפגש משמעותי בין קונים למוכרים בשער מסוים. נקודות פריצה באות
במספר צורות אפשריות כאשר
נקודת פריצה
קלאסית היא אזור שבו התמקמו להם מוכרים גדולים לאורך זמן. הם למעשה
הזרימו היציע
בשער קבוע וידוע
מראש שיצר קו התנגדות
למניה.
כדוגמא לאיתור
נכון של קו התנגדות ונקודת פריצה אפשרית נבחן את
גרף
מניית מזרחי טפחות
מחודש אוגוסט 2008 ועד
לחודש
יולי 2009:
הגרף לא ברור?
לחץ כאן
מניתוח גרף זה
עולה כי מחודש אוגוסט 2008 ועד לחודש נובמבר באותה השנה המניה נסחרה
במגמת ירידה כאשר נקודות
השיא והשפל
היו מסודרות במבנה יורד. מאז קביעת התחתית לא הצליחו המוכרים להכניעה בשנית
ולא נקבעה לה תחתית
שנייה. בחודש אפריל 2009
נפרץ קו המגמה היורד, המנייה שינתה מגמה ועברה ולהיסחר בטווח דשדוש
שבין
2,150 הנקודות
מלמטה ל- 2,488
מלמעלה.
בפועל התמקמו להם
מוכרים גדולים אשר הזרימו לזירת המסחר היצע קבוע ברמה ידועה מראש. בכל
פעם שהגיעו קונים
ברמה זו הם נתקלו
בתקרת זכוכית קשיחה. במקרה זה אירוע פריצה אפשרי הוא מצב שבו לבסוף
מגיעה כמות גדולה
של קונים באזור
קו ההתנגדות 2,488 שמצליחה להכריע את המוכרים ולקלוט מהם את כל ההיצע.
כאשר אירוע שכזה מתרחש
הקונים למעשה
משתלטים על המסחר והמניה פורצת קדימה.
מהי תוכנית הפעולה
נגזרת מכך?
נקודת הפריצה
במקרה זה הוגדרה בשער 2,488 נקודות, כלומר במידה ושער המניה יצליח
לעלות מעל רמה זו אנו נצטרף
לקונים הגדולים
אשר אמורים לשאת אותה לגבהים חדשים.
עתה נבחן את גרף
המניה בהמשך חודש יולי אוגוסט 2009 ונראה מה קרה לה בתקופה זו:
הגרף לא ברור?
לחץ כאן
מהגרף עולה כי
באמצע חודש יולי 2009 הגיעה כמות גדולה של קונים אשר קלטו את כל ההיצע
שהיה קיים בשוק באזור קו
ההתנגדות ובגיבוי
הזרמת ביקושים נוספים המניה פרצה
את שער 2,488 נקודות והצליחה לזנק עד
לשער 3,100 נקודות,
עליה של כמעט 25%
בחודש אחד בלבד. כך הגיעה לסיומה תקופת דשדוש בת כארבעה חודשים שבה
היה קיים איזון בין
כוחות הביקוש
וההיצע.
נקודות שחשוב לשים
אליהן לב
(1) פריצה צריכה
להיות מגובה בעליה במחזורי המסחר. ככל שמחזורי המסחר גדולים יותר כך
הפריצה אמינה יותר.
(2) את
הפריצה ניתן ורצוי לאמת עם פרמטרים וכלים טכניים נוספים כגון - מדדי עוצמה
ומומנטום, ממוצעים נעים ועוד.
(3) פריצה אמינה
תוגדר ככזו כאשר לקראת סוף יום המסחר נסחר נייר הערך בצורה ברורה וחדה
מעל שער הפריצה.
(4)
המחשבה שרכישת נייר ערך בנקודת פריצה היא כניסה לפוזיציה בשער גבוה מדי
מוטעית מיסודה. לדוגמא, פריצה
של מניה אינה מתרחשת סתם
ולרוב היא מקדימה התפתחויות חיובית הקשורות לפעילות החברה
העומדת מאחוריה.
(5) כמו בכל
תוכנית טובה צריך לא רק נקודת כניסה אלא נקודת יציאה. במקרה זה יש
להגדיר שתי נקודות יציאה.
הראשונה -
נקודת סטופ לוס (במקרה והפריצה נכשלת). השנייה - נקודה בה נמכור
את המניה על מנת לממש את הרווח.
האם כל הפריצות
מצליחות. התשובה היא לא. מדוע? מכיוון שמאחורי תנועת המניה עומדים קונים ומוכרים גדולים
אשר עשויים
מסיבות שונות לשנות
בכל רגע את החלטתם.
במקרים כאלו מתקבלת פריצת שווא, כלומר המניה פורצת קדימה אך ימים
ספורים לאחר מכן
היא יורדת מתחת לשער
הפריצה. עבודה על פי תוכנית פעולה ברורה וידועה מראש תקטין סיכונים
באופן
משמעותי ותאפשר לנו לנהל את
הפוזיציה באופן מדוד ושקול.
מעבר חזרה לדף המאמרים
|
